ריקודים לטיניים

לימודי ריקוד לטיני

מה שהתחיל כטרנד שאיים להיעלם מהרחבות בארץ עד מהרה, התברר כסגנון שבא כדי להישאר, ובצדק.

ריקודים לטיניים הם אחת הדרכים הבטוחות ליהנות, לבטא תשוקה, לשפר את הכושר הגופני, להתחבר למוסיקה ולפרטנר ולשחרר את עצמנו מתפיסות ישנות של ביישנות ועכבות שנולדו בנו כשהיינו צעירים מכדי לדעת.

לימודי ריקודים לטיניים מתאימים לכל גיל, לכל המינים, ולכל מטרה. אם אתם רוצים להתחיל לבלות במועדוני ריקוד או אם אתם מתכוננים לחתונתכם או לכל אירוע משמעותי אחר, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אל המורים המצוינים שלנו ולהתחיל ליהנות.

מקור הריקודים הלטיניים הוא מדרום אמריקה, ריקודים בעלי מקצבים עשירים ותנועות גוף חושניות.

בני הזוג בריקודים לטיניים רוקדים בצורה חופשית יותר בהשוואה לריקודים הסלונים .בארץ הריקודים הלטיניים מאוד פופולארים וניתן למצוא מועדונים רבים בהם רוקדים סלסה, בצ'אטה, רגאטון ומרנגה.

קיימת קבוצה נוספת של ריקודים לטיניים, אלה הריקודים התחרותיים: צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, סמבה, פאסו דובלה וג'ייב.

לפעמים אותו שם של ריקוד מייצג סגנון ריקוד מעט שונה, לדוגמא הסמבה הזוגית מתוך הריקודים הלטינים התחרותיים שונה מאוד מהסמבה אותה רוקדות הרקדניות הברזילאיות בקרנבלים בברזיל.

בצ'אטה

ריקוד הבצ'אטה הוא ריקוד לטיני שכבש את ישראל והעולם בשנים האחרונות, המוסיקה בבצ'אטה היא על מקצב של ארבע פעמות.

מהלך הריקוד הבסיסי הוא שלושה צעדים וטאפ (חצי משקל על הרגל) וחזרה שלושה צעדים וטאפ לצד השני. מלווה בתנועת אגן.

מקורות הבצ'אטה הם מהרפובליקה הדומיניקנית. השירים בבצ'אטה הם יחסית איטיים בהשוואה לסלסה למשל.

רומנטים ומספרים סיפורי אהבה, פרידה וכו.

סלסה

ריקוד לטיני שהתפתח בקובה בשנות ה-50 וה-60 והפך להיות ריקוד פופולרי בקנה מידה עולמי.

במקור הסלסה התפתחה מהבסיס של ריקוד הסון הקובני והוואוואנקו האפרו קובני, צה צה, ממבו וריקודים אפרו קובניים אחרים.

שם הריקוד סלסה מקורו ברוטב הסלסה ומעיד על טבעו של הריקוד הסקסי והחריף שמערב בתוכו סגנונות רבים.

מקצב הריקוד הוא 4 רבעים, והוא מבוסס על מוסיקת רומבה, ממבו או סון

בארץ ניתן למצוא מועדוני סלסה רבים, הסגנונות הנפוצים של הסלסה בישראל הינם:

סלסה קובנית, סלסה אל איי וסלסה ניו יורק.

רומבה

ריקוד הרומבה מגיע אלינו מקובה, משם התפשט לאמריקה ואז לעולם כולו.

מקור השם של הריקוד במילה הספרדית רומבו, שפירושה שמחה או חג.

בתחילה לא היה הבדל ברור בין מקצב הרומבה למקצב הצה צה, אך בהמשך הרומבה הפכה להיות איטית יותר מהצה צה.

הרומבה מאוד סקסית וחושנית ומתאפיינת בתנועות אגן עגולות ומודגשות.

נרקדת על קצב של 4 רבעים תוך הדגשה של ה4 ו-1 כצעד ארוך איטי ומתמשך. ו-2 ו-3 מהירים יותר.

רומבה נקראת גם "ריקוד האהבה", מאחר והרקדנים בה מביעים סיפור רומנטי דרך התנועה, חיזור, כאב ותשוקה.

צ'ה צ'ה צ'ה

שמו הקודם של הריקוד היה "טריפל ממבו", ממבו שהתווספו לו 3 צעדים אשר כונו צ'ה צ'ה צ'ה.

הריקוד הינו ריקוד שובב, שמח עם אלמנטים של חיזור. קיימת בו סינקופה על הספירות 4 ו-1 "צ'ה".

המוסיקה מאוד עשירה, ובולטים בה כלי הקשה מרובים.

הריקוד מתאפיין בתנועות אגן בולטות הנובעות מתנועת הרגליים.

פאסו דובלה

ריקוד הפאסו דובלה הוא ריקוד ספרדי המשלב בתוכו פלמנקו ריקוד צועני, וקורידה (מלחמת שוורים).

הגבר בריקוד מייצג את המטדור-לוחם השוורים והאישה מייצגת את הגלימה האדומה.

הריקוד מאוד עוצמתי ותאטרלי.

הריקוד של הגבר מושפע ממוטיבים של ריקוד הפלמנקו, לעומתו ריקוד האישה מושפע מאוד מהריקוד הצועני.

ריקוד הפסודובלה הופיע בצרפת בשנות השלושים של המאה הקודמת והפך למאוד פופולארי, לכן לתנועות רבות בריקוד יש שמות צרפתיים.

ג'ייב

הג'ייב הוא ריקוד ממוצא אפרו אמריקאי.

הריקוד הופיע באמריקה לראשונה בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

הג'ייב מכיל בתוכו את הסווינג, הרוקנרול והטוויסט.

הוא ריקוד מאוד שובב, קופצני ומשעשע. יש בוא בעיטות רגליים מהירות, והוא ריקוד אנרגטי מאוד הדורש סיבולת וכושר על מנת לבצע אותו.